"פקטור 9x"
בניסיון להכניס חדשנות, חשוב לייחס לחדשנות את הערך הנכון שיכול להיות לו על המשתמש הסופי.
כאשר אדם יוצר חדשנות, עליו להיות מודע לעובדה שהוא ייחס לחדשנות זו ערך שהוא פי שלושה ממה שנתפס על ידי המשתמשים. הסיבה לכך היא שהממציא רואה רק את המרכיב החדשני, אך אינו תופס את הצורך לשנות את המערכת האקולוגית בה הוא חי. אנשים שמשתמשים בטכנולוגיות ואשר מוצעת להם חדשנות, ייחסו בתורם ערך משולש ליישומים שהם יודעים להשתמש בהם, כי לקח להם מאמץ ללמוד ולכן הם נותנים ערך דווקא בגלל שהם יודעים להשתמש בהם.
לכן, כדי שלחדשנות תהיה הזדמנות להחליף בהצלחה את הקיים, היא חייבת להיות טובה יותר פי תשעה (“9x factor”), כלומר היא חייבת להיות חדשנות שונה בתכלית, שבאמת משנה את חייהם של אנשים.
על מנת להצליח להכניס חדשנות, יש לכן צורך לפתח מערכות בעלות למידה נמוכות מאוד (באופן אידיאלי אפסי) ולכן מחליפות את הקיימות, משפרות את חווית המשתמש, אך משתלבות באופן טבעי באקוסיסטם הקיים.
סְחוֹרָה:
סחורה היא אובייקט של שימוש נפוץ שתכונותיו מצוינות לעתים רחוקות, משום שהן מוגדרות וניתנות להתייחסות לתקן. אין זה משנה מי מייצר את הטוב, שכן אין בידול של אותו מוצר בשוק. חשבו, למשל, על אספרסו או חבילת סדינים: יש תקני איכות שנפוצים עד עכשיו ואין צורך לפרט או להבדיל.
איכותו של סחורה גבוהה בדרך כלל ממוצר בעל ערך נמוך, דווקא בזכות העובדה שהוא עומד בתקני איכות נרחבים ומובטחים. להיפך, איכותו של מוצר אד-הוק גבוהה מזו של סחורות.
כאשר טכנולוגיה הופכת לסחורה, זה אומר שהבעיות שהיא התמודדה איתה נגמרו: היא מותקנת בצורה מושלמת בדומיין שלך (למשל עורך טקסט, מדפסת משרדית). בעולם מערכות המידע, אם אנחנו מחפשים רכיב, אבל לא מתעניינים יותר מדי במה שהוא צריך לבצע מבחינת ביצועים, אז כנראה שאנחנו מחפשים סחורה.
בתעשיית ה-IT הצורך לחדש הופך לשבש, כי החדשנות המוכנסת פחות ופחות במערכת וזה מעמיד את כל התעשייה בסיכון: ללא חדשנות ההשקעה יורדת.
אבל לא קל להכניס חדשנות, במיוחד עבור חברה גדולה: אם יש לה מוצר נרחב בשוק, המוצר הזה נתפס כסטנדרט. הכנסת החדשנות פותחת זרוע בתפיסת התקן ובכך מתחילה תקופת מעבר בה מתחרה יוכל להיכנס לשוק ולהפוך לנוכחות חשובה.
גידול התחרות נוטה לא לייצר חדשנות, אלא נוטה להביא מוצרים לאותה נקודת התכנסות. לחברות מובילות בתחום, הכנסת החדשנות:
- זה יוצר אובדן של מערכת היחסים הקודמת עם השוק;
- הוא אינו מייצר יתרונות כלכליים משמעותיים;
- מגביר את הבלבול בין ה לקוחות;
- זה מחייב את החברה לחדשנות עצמה: במקרה של כישלון, זה יהיה מוחלט מכיוון שלא ניתן יהיה לחזור אחורה.
לכן יש צורך ליצור סביבת תקשורת מיטבית עם הלקוח, למשוך את התעניינותו על מנת להצליח להכניס חדשנות בשוק. כפי שצוין קודם לכן, התכונות המוצעות חייבות להיות מועילות מאוד במחירי למידה אפסיים.
מבחינת חברה, ברור שהצרכים שלה יכולים להשתנות. בחירות העבר שביצעה החברה השפיעו על מבנה מערכת המידע שבה היא משתמשת. באותו אופן, המבנה שניתן למערכת המידע של החברה משפיע על עתידה: מה שקיים תנאי בחירות ויוצר דעות קדומות (להיות מובן כאמונות והרגלים עקב מצבים של יציבות גבוהה).
למשל, עד שנות ה-60/70 חשבו ששפה אליפטית (כלומר שבה מופיעה אליפסיס, כלומר השמטת מילים) מותנית בסנכרון (כלומר בהמשכיות זמנית), אך לא במקומם של בני השיח (דיון יכול להיעשות גם בטלפון). עם זאת, הגעת הדואר האלקטרוני הפכה את הרשעה הזו: לא סינכרוניות ולא מקומיות משפיעות על הבנתנו את השפה, שתלויה אך ורק בהקשר. העולם לא השתנה כתוצאה מההבנה הזו, אבל ההבנה הזו מאפשרת לנו להגות משהו חדש.
מיקום:
קבל מידע נוסף מסוכנות האינטרנט המקוונת
הירשם כדי לקבל את המאמרים האחרונים בדוא"ל.
