ענן מחשוב
בין הפלטפורמות הטכנולוגיות העומדות לרשותנו, ה ענן המחשוב מציג את עצמו עם הנחות יסוד קיצוניות: למרות שמצד אחד הוא יכול להציע הזדמנויות גדולות, מאידך הוא מהווה מהפך משמעותי בסביבה בה הוא מוצג, ובכך מאיים על התעשייה של המגזר.
כבר במקורותיה, ובצורה מגובשת יותר החל מלפני 10-15 שנים, טכנולוגיית המידע הציגה את עצמה כשירות למשתמשים, כלומר כמשאב העדיף על מיקור חוץ ולא בתוך הבית. מחשבים מוקדמים היו מכונות יקרות, מיינפריים, ולכן הארגון לא קנה את כל המכונה, אלא שילם כדי להפעיל אותה ולהפעיל את התוכנה שלו; עם זאת, המכונה נשארה ב"מרכז השירות" שהציע לחברה אפשרות זו.
עם האבולוציה הטכנולוגית הגבלה הממדית הזו נעלמת: לכן החברות עברו לכיוון יצירת תוכנה פנימית או רכישת אותה מספקים מיוחדים. ברור שהדבר הוביל להגדלת מדור ה-ICT של החברות השונות, ובסופו של דבר הוביל אותן להתמודד עם הבעיה האם הבחירה בייצור תוכנה משלהן הייתה יקרה מדי.
החברות הראשונות שהתמודדו עם בעיה זו היו החברות הגדולות, שלמעשה שאפו אז להעביר את כל מדור ה-ICT החוצה, תוך מתן חוזי מיקור חוץ: רשתות, שרתים, תחזוקה שוטפת, פיתוח תוכנה, כבר לא היו פעילות פנימית של החברה. וניתן להתייחס אליו כמו לכל שירות אחר, גם לגבי בקרה והפחתת הוצאות.
מיקור חוץ היה מוצלח מכיוון שהוא אפשר לך לקבל את השירות האיכותי ביותר בשוק. החברה לא יכלה להשיג את האיכות הזו, כי השקפתה על העולם הייתה מוגבלת לעצמה.
עם זאת, תהליך זה הצריך מיומנות מסוימת של חברות בקביעת חוזי מיקור חוץ, על מנת להבטיח את איכותם של אותם שירותים מורכבים מאוד שנרכשו. לכן נדרשו אנשי תקשוב שיוכלו לשלוט באיכות השירות ולכן, למעשה רק התשתית הפכה למעשה למיותרת בתוך החברה. עם זאת, באימוץ טכנולוגיות מספקים חיצוניים ישנה תוצאה שלילית: לא ניתן לשמור על הספק בשליטה, מה שעם הזמן נוטה להפחית את האיכות, להכניס קשיחות ולהעלות עלויות.
שיקולים אלו דוחפים אפוא חברות לחזור אחורה, כלומר להחזיק במחלקות IT, או ליצור חברות במשותף עם הספק שאליהן ניתן לבצע מיקור חוץ, כדי להיות מסוגלים לשמור על שליטה רבה יותר על השירות המוצע ועל התוכנה הקניינית.
ובמסגרת זו ה- ענן מחשוב.
מנקודת מבט רעיונית, ה ענן מחשוב נולד מהרעיון של מחשוב רשת, כלומר להשתמש ב Potenza של מחשוב המופץ ברחבי העולם בצורה יעילה, כלומר על ידי ניצול הלא בשימוש. הרעיון הזה מיושם בתחילה לשיתוף קבצי מוזיקה באינטרנט, דרך רשתות שבהן כולם הם גם לקוח וגם שרת (Peer-to-Peer). הבעיה בארכיטקטורה הזו היא שלא ניתן לאתר את מנהל השיתוף, מכיוון שלא ניתן לקבוע מאיזה שרת נמצא מקור הנתונים. נתונים.
פתרון מבוזר זה שימש גם בתחום המדעי, כדי לתמוך ב Potenza מחשוב מבוזר. עם זאת, זה דורש הומוגניות גבוהה בקרב משתמשים, המגביל את הפיתוח של מחשוב הרשת עצמו. למרות זאת, חברות שיש להן מספר רב של שרתים מפנים את תשומת הלב שלהן לרשת, אם כי מונעות מצרכי שוק עצמאיים לחלוטין (חשבו על Google ed אמזון בעברית). שוק מחשוב הרשת נמצא כעת בירידה.
הרעיון מאחורי ה ענן מחשוב הוא שמשתמשים הם משתמשים בשירותים, הם לא רואים איך השירות מיושם והם עובדים בסביבה המאופיינת בכונן וירטואליזציה.
ענן מחשוב VS Mainframe: הם דומים מבחינה רעיונית, אך שונים בתכלית מבחינת החומרה.
ענן מחשוב VS Grid: לא משתמש יותר במושג עמית לעמית.
ענן מחשוב VS מיקור חוץ: החברה אינה מספקת מערכת מידע משלה.
החומרה עבור ענן הוא עשוי לעתים קרובות כך שניתן למקם אותו במיכל של 100, 1000, 2000 שרתים שכבר מותאמים ומקוררים באופן אוטונומי, מוכנים ל"מכירה".
המודולריזציה של מרכזי הנתונים מאפשרת ניהול נפרד ומפושט בשלב הגיבוי, במיוחד בהתחשב בכך שבעלות מכונות זהות זו לזו, שחזור הגיבוי מצטמצם לזמן ההעברה של נתונים.
Il ענן מחשוב מושלם עבור סטארט-אפים, כי אין צורך לנהל את ההגירה ממערכות ישנות, שהיא בדרך כלל מאוד יקרה. ההיגיון של ענן המחשוב מבוסס למעשה על הרעיון של תשלום לפי שימוש, או לגרום לאנשים לשלם לקוחות סכום פרופורציונלי למשאבים שהם משתמשים בהם. המשאבים מוקצים באופן מיידי על ידי התשתית, כך שהשימוש במשאבים הוא דינמי ותלוי אך ורק בצרכי הרגע. זה מאפשר לך להכיל עלויות ולצמוח בצורה דינמית יחד עם צרכי החברה.
מנקודת מבט כלכלית, במצבים בהם השימוש ב- ענן המחשוב אינו מוגבל, יש תועלת שנע בין 30% ל-70% לחברה. עם זאת, ייתכנו אילוצים, שמכניסים עלות נוספת, כגון הצורך באיתור i נתונים (מסיבות פרטיות או חקיקה), או הצורך בהתאמה אישית של שירותים.
מיקום:
קבל מידע נוסף מסוכנות האינטרנט המקוונת
הירשם כדי לקבל את המאמרים האחרונים בדוא"ל.
