יש מעין איזון בין העבודה שאנחנו יכולים לחסוך לצרכים החדשים: על ידי צמצום הפעילות השגרתית אפשר ליצור סוגים חדשים של עבודה.
דוגמה: חיוב
קחו למשל את ההבדל בין חשבונית להזמנה: הוא קיים רק בהגדרה, אך למעשה שני המסמכים מכילים בערך אותו מידע. קיום מערכת המפיקה חשבונית החל מההזמנה מאפשרת לנהל את התהליך מהר יותר ובפחות שגיאות. אולם עד לפני מספר שנים, כאשר חברה רכשה מוצרים, המסמכים שהופקו על ידי המערכת של חברת הספק היו 3:
- הסדר;
- חשבונית הספק;
- את תלוש האריזה.
לכן היה צורך לבצע בדיקות לכל שלב: הזמנה-חשבונית, הזמנה-חשבונית, חשבונית-חשבונית. ברור שהתהליך הזה היה יקר, הן מבחינת זמן והן מבחינת כסף, ולכן היה צורך להסיר את השלבים האלה.
על מנת שניתן יהיה להסירם, הייתה יכולה החברה הרוכשת להכתיב לספק תנאי: ההזמנה מתקבלת רק אם החשבון זהה להזמנה. כדי לעמוד באילוץ זה, ברור שחברת הספק חייבת להציב מגבלות על ניהול ההזמנה, למשל על ידי דחיית וריאציות עוקבות שלה. הרוכש מקצץ בעלויות, אך האחריות מועברת אפוא כולה לחברת הספק אשר תצטרך להיות מסוגלת לקחת אחריות על אחריות זו.
פתרון שני יכול להיות ההסכם בין הקונה לספק לקבוע שההזמנה פתוחה עד תחילת המשלוח: רק בשלב זה לא ניתן לשנות את ההזמנה ולהוציא החשבונית. זה מצמצם את הבדיקות הנדרשות בין הזמנה לחשבונית, אך המחסנאי הוא זה אשר, בשלב זה, לוקח על עצמו את האחריות, נותן אישור למנהל על הסחורה הנכנסת.
קבל מידע נוסף מסוכנות האינטרנט המקוונת
הירשם כדי לקבל את המאמרים האחרונים בדוא"ל.